בס''ד
שלום לכולם!
לפני כמה ימים הלכתי לקניות ונתקלתי בכל מיני דברים שהיו די חדשים לי:
חלקם הם פשוט קרטוב של גאונות, וחלקם הומצאו ע''י אנשים ממש טיפשים, אבל זה גורם לי לצחוק.
אז חשבתי לעצמי:
איך אני יוצרת מכל זה פוסט?
ואז נזכרתי בפינה הזאת, ואמרתי:
הפינה הזאת היא ההכללה המושלמת לכל מה שרציתי להעלות בפוסט אחד!
אז הנה לכם אנשים: פוסט שני של הפינה הדי חדשה '' מה הדור החדש המציא?'' !
( אני אשים כאן קישור לפוסט הראשון של הפינה הזאת, כדי לכם ללכת לבדוק את זה, ולהגיד לי בתגובות אם אתם אוהבים את הפינה הזאת. :-))
ועכשיו, בלי עוד הקדמות, בואו נתחיל! :
''לימבו''- ג'לי בטעמים של שטראוס:
נתקלתי בזה בסופר, בזמן שחיפשתי קוטג.
זה מה שראיתי:
אולי אתם כבר מכירים את המעדן/ ג'לי המוזר הזה, ואם לא, אז אני מניחה שלא כל כך נעים לכם להכיר אותו ( כמוני):
הוא ישב בודד על המדף בין המדפים של הדברים החלביים, כנראה איזה ילד לקח אותו מחבורתו ואז התחרט.
מכירים את המעדנים הלא מוכרים האלה, שאף אחד לא קונה?
זה מה שחשבתי שזה היה בפעם הראשונה שראיתי את זה:
אבל בגלל שזה התקלות ראשונה שלי עם זה, ככה הרגשתי, אבל אני ממש אשמח עם תאמרו לי בתגובות אם הוא מקובל או מוכר או לא, סתם כדי לראות אם צדקתי בהרגשתי :-)
הדבר הבא ששמתי לב אליו זה למה מישהו בשטראוס רוצה ליצור ג'לי עם פרצופי אקולוקו על האריזה.
לא, אני רצינית! זה לא נראה כמו אקולוקו?
אני ממש חושבת שכן, אבל אתם יכולים להביע על זה דעה בתגובות....
הנה עוד כמה גירסאות של הג'לי אקולוקו הזה:
עכשיו אני אתן לכם את דעתי על זה:
אני לא יודעת מי ייצר את זה בשטראוס, אבל הוא טיפש גמור:
מי היה רוצה לקנות ג'לי אם שם של משחק קבוצתי עליו, עם פרצופי אקולוקו מעט מטרידים, שאפילו מהתמונות אני רואה שכתוב שהוא לא מכיל פירות?!
ואני אפילו לא יודעת מה הטעם שלו, אבל אם השגיאות הקשות בייצור של הדבר הזה, אני מעדיפה לא להסתכן... אלא אם כן תאמרו לי שלמרות כל זה הטעם ממש שווה את זה. אז אני אולי אטעם מזה.
אבל עד אז.... פסול!
ועכשיו נעבור לדבר הבא, שיכול להיות מאוד שהוא הרבה יותר מוכר לכם:
שוקולד מגנום
לפי מה שקראתי, הבנתי שהמוצר הזה יצא כבר לפני כמה חודשים, אבל בשבילי הוא לגמרי חדש:
אז אולי אתם כבר מכירים אותו....
למה אני כבר אוהבת את השוקולד הזה, בלי לטעום אותו, אלא רק ראיתי את העטיפה שלו בסופר?
קודם כל, זה מגנום. כולם מכירים מגנום, ומגנום מאוד אהוב כבר הרבה שנים, אז קשה מאוד לחשוב שהוא יאכזב אותנו:
שנית, העטיפה מאוד מכובדת וכל כך דומה למגנום, שאתה מרגיש כאילו הם פשוט נותנים את הכבוד הראוי לשוקולד.
אם מישהו טעם את זה, תכתבו לי בתגובות:
אני ממש חייבת לדעת אם זה עומד בציפיות הטעם של מגנום...
ובקיצור: גאונות טהורה :-)
(!)
ובפריט הבא של היום:
אפרופו מצופה שוקולד
תאמת, אני יכולה להגיד לכם בבטוח שכשראיתי את המוצר הזה על המדפים בסופר לפני כמה ימים, לא רק שהייתי בשוק, החטיף הזה נתן לי את ההשראה לעשות את הפוסט הזה.
אני לא טעמתי את זה מעולם, ולא שמעתי על זה עד לפני כמה ימים, אפילו שלפי האתר שבו ביקרתי, הסתבר שזה ממש ישן:
הוא יצא לשוק לפני שנה בערך.
החלטתי להשאיר באתר תגובה כזאת, והיא גם די ממחישה את מה שאני חושבת על החטיף הזה:
"אני שואלת את עצמי אם זה טעים...
כי תאמינו לי אני טעמתי פעם אפרופו, וזה ממש לא נשמע טעים יחד עם שוקולד..."
*בבקשה תעשו לפוסט לייק אם אהבתם את הפוסט, להשאיר תגובה ולעשות עוקב בצד העמוד!
זה לוקח רק שנייה, וזה ממש משמח אותי.*
שלום לכולם!
לפני כמה ימים הלכתי לקניות ונתקלתי בכל מיני דברים שהיו די חדשים לי:
חלקם הם פשוט קרטוב של גאונות, וחלקם הומצאו ע''י אנשים ממש טיפשים, אבל זה גורם לי לצחוק.
אז חשבתי לעצמי:
איך אני יוצרת מכל זה פוסט?
ואז נזכרתי בפינה הזאת, ואמרתי:
הפינה הזאת היא ההכללה המושלמת לכל מה שרציתי להעלות בפוסט אחד!
אז הנה לכם אנשים: פוסט שני של הפינה הדי חדשה '' מה הדור החדש המציא?'' !
( אני אשים כאן קישור לפוסט הראשון של הפינה הזאת, כדי לכם ללכת לבדוק את זה, ולהגיד לי בתגובות אם אתם אוהבים את הפינה הזאת. :-))
ועכשיו, בלי עוד הקדמות, בואו נתחיל! :
''לימבו''- ג'לי בטעמים של שטראוס:
נתקלתי בזה בסופר, בזמן שחיפשתי קוטג.
זה מה שראיתי:
הוא ישב בודד על המדף בין המדפים של הדברים החלביים, כנראה איזה ילד לקח אותו מחבורתו ואז התחרט.
מכירים את המעדנים הלא מוכרים האלה, שאף אחד לא קונה?
זה מה שחשבתי שזה היה בפעם הראשונה שראיתי את זה:
אבל בגלל שזה התקלות ראשונה שלי עם זה, ככה הרגשתי, אבל אני ממש אשמח עם תאמרו לי בתגובות אם הוא מקובל או מוכר או לא, סתם כדי לראות אם צדקתי בהרגשתי :-)
הדבר הבא ששמתי לב אליו זה למה מישהו בשטראוס רוצה ליצור ג'לי עם פרצופי אקולוקו על האריזה.
לא, אני רצינית! זה לא נראה כמו אקולוקו?
אני ממש חושבת שכן, אבל אתם יכולים להביע על זה דעה בתגובות....
הנה עוד כמה גירסאות של הג'לי אקולוקו הזה:
עכשיו אני אתן לכם את דעתי על זה:
אני לא יודעת מי ייצר את זה בשטראוס, אבל הוא טיפש גמור:
מי היה רוצה לקנות ג'לי אם שם של משחק קבוצתי עליו, עם פרצופי אקולוקו מעט מטרידים, שאפילו מהתמונות אני רואה שכתוב שהוא לא מכיל פירות?!
ואני אפילו לא יודעת מה הטעם שלו, אבל אם השגיאות הקשות בייצור של הדבר הזה, אני מעדיפה לא להסתכן... אלא אם כן תאמרו לי שלמרות כל זה הטעם ממש שווה את זה. אז אני אולי אטעם מזה.
אבל עד אז.... פסול!
ועכשיו נעבור לדבר הבא, שיכול להיות מאוד שהוא הרבה יותר מוכר לכם:
שוקולד מגנום
אז אולי אתם כבר מכירים אותו....
למה אני כבר אוהבת את השוקולד הזה, בלי לטעום אותו, אלא רק ראיתי את העטיפה שלו בסופר?
קודם כל, זה מגנום. כולם מכירים מגנום, ומגנום מאוד אהוב כבר הרבה שנים, אז קשה מאוד לחשוב שהוא יאכזב אותנו:
שנית, העטיפה מאוד מכובדת וכל כך דומה למגנום, שאתה מרגיש כאילו הם פשוט נותנים את הכבוד הראוי לשוקולד.
אם מישהו טעם את זה, תכתבו לי בתגובות:
אני ממש חייבת לדעת אם זה עומד בציפיות הטעם של מגנום...
ובקיצור: גאונות טהורה :-)
(!)
ובפריט הבא של היום:
אפרופו מצופה שוקולד
אני לא טעמתי את זה מעולם, ולא שמעתי על זה עד לפני כמה ימים, אפילו שלפי האתר שבו ביקרתי, הסתבר שזה ממש ישן:
הוא יצא לשוק לפני שנה בערך.
החלטתי להשאיר באתר תגובה כזאת, והיא גם די ממחישה את מה שאני חושבת על החטיף הזה:
"אני שואלת את עצמי אם זה טעים...
כי תאמינו לי אני טעמתי פעם אפרופו, וזה ממש לא נשמע טעים יחד עם שוקולד..."
אני לא חושבת שהמוצר הזה יכול להיות מוכתר כגאוני, ואפילו לא מוצלח, אני חושבת שההגדרה היחידה שיש לי לדבר הזה היא: מוזר.
טוב, בגלל שנראה לי שמיציתי את דעותי על האפרופו המיסתורי ( שעדיין לא ידוע לי טעמו) אני עוברת להפתעה קטנה ממני:
אני הולכת לתת חוות דעת על ספר חדש שממש עכשיו יצא לשוק:
המדריך להישרדות של גאי טיוי
המדריך להישרדות של גאי טיוי
אתם בטח כזה:
"רגע... גאי טיוי הוא לא יוטיובר?
לא רק שלא ידעתי שהוא הוציא ספר, אלא לא ידעתי שהוא קורא ספרים, או שהוא יודע לקרוא!...."
או כפי שחברה שלי אמרה לי ממש באותו יום שגיליתי את זה,(שאגב היה באותו יום שגיליתי את כל שאר הדברים בפוסט הזה):
"העובדה שגאי טיוי הוציא ספר היא בושה לעולם הספרים".
ואת האמת?
אפילו שלא קניתי או קראתי את הספר הזה, אני לא רואה סיבה מיוחדת לאהוב אותו במיוחד:
קודם כל, כתב אותו יוטיובר שבשנות התהילה שלו ירד על תרבויות רחבות מכל העולם, ואז בקושי האלה דברים חוץ מוולוגים משעממים, והיה מקלל ומדבר על סמים וכל זה די הרבה: ממש טיפוס ארס, מה שנקרא.
( ואגב, וולוג זה ממש לא אותו דבר כמו בלוג. בלוג זה כמו הבלוג הסופר מדהים שלי, ואילו וולוג זה כמו בלוג, רק בוידאו, ומה שרואים בזה זה קטעי ווידאו מקוטעים מוזרים.)
שנית, כתוב באחורה של הספר שהספר הוא בעצם מדריך התבגרות לנוער:
מי שקורא ספרים יודע שמדריכי התבגרות הם תמיד ממש זבל על נייר, שחבל שהשתמשו בנייר ההוא כדי לייצר אותם, ולא יצרו ספרים שממש יכולים להנעים את זמנך, ולא לספר לכם איך להימנע ממתקפת זומבים (אתם תתפלאו לדעת כמה ספרי הדרכה כותבים עמודים שלמים דימיוניים רק על זה.)
אז למה שהספר הדרכה הזה יהיה שונה?!
ובקיצור: אני לא מאמינה שהוא אשכרה הוציא ספר ואין כבר עכשיו הפגנות אינטרנטיות של תולעי ספרים אמיתיים בכל רחבי הרשת.
גאי טיוי ממש טיפש, ופסול.
טוב, זה הכל לבינתיים!
אני אישית ממש מרוצה מעצמי שהחלטתי לא לתת לפינה הזאת להיעלם לחלוטין, ואם אתם אוהבים את שני הפוסטים של הפינה, אני אשמח לשמוע ולהחיות את הפינה מחדש :-)
בבקשה תגידו לי בתגובות האם האוכל שציינתי בפוסט זה טעימים,והאם קראתם את הספר של גאי טיוי, כדי שאדע אם צדקתי בטענותיי.
אוהבת!
עוד פוסטים בדרך!
תמר. :-)
*בבקשה תעשו לפוסט לייק אם אהבתם את הפוסט, להשאיר תגובה ולעשות עוקב בצד העמוד!
זה לוקח רק שנייה, וזה ממש משמח אותי.*
