בס''ד
שלום לכולם!
מה נשמע?
מה נשמע?
אני ממש מקווה שחודש חשוון התחיל טוב בשבילכם:
חודש חשוון שלי הוא תמיד חודש עמוס במיוחד:
יש לי חודש ארגון בסניף, והפעם זה חשוב יותר מאי- פעם, כי הפעם זה הדגלנות, ובסוף החודש הזה נקבל את השם הניצחי של השבט שלנו!
אז זה די מלחיץ.
ובדרך כלל בחודש חשוון מפציצים אותנו במבחנים, בחנים, פרזנטציות ועבודות, ועל הדרך דוחפים טיול שנתי של 3 ימים לשבוע הבא במדבר יהודה...
אבל למרות הכל, אני בכוחות כמעט על אנושיים מוצאת את הזמן לשבת ולכתוב בבלוג, כדי לעדכן אותכם מה קורה איתי, וכדי שהבלוג לא יהיה בודד ויחשוב שנטשו אותו: לא שכחתי אותך, בלוג יקר.
אל תדאג :-)
בכל מקרה, כפי שכבר הבנתם מהכותרת, היום אני הולכת לספר לכם על הגיחה הראשונה של השכבה שלי בשל''ח!
מי שלא יודע מה זה גיחה, אני ממש עכשיו מסבירה:
מי שלא יודע מה זה גיחה, אני ממש עכשיו מסבירה:
המילה גיחה היא מלשון לגוח: שזה אומר לצאת ולחזור.
בעצם, זה מילה מפונפנת ש''יוצאים לטיול'', וככה טיול נקרא בשל''ח.
השל''ח הוא שיעור שנוסף למערכת של השכבה שלנו, ובמסגרתו אנחנו יוצאות לטיולים מגניבים בהם נבנה מחנה, מתקנים, נבשל את האוכל שלנו, ולפעמים גם נצא לסיורי של''ח של יום אחד, כל פעם למקום אחר.
ולרוב, בשיעורי של''ח אנחנו בכיתה, לומדים על ארץ ישראל.
לכל כיתה יש 2 מדריכות מהביה''ס משכבה י', ול2 הכיתות בשכבה היה מלווה מחנכת, והמורה לשל''ח איתנו בטיול.
אז אחריי שסוף סוף הבנו מה זה גיחה ושל''ח, אפשר להתחיל בפוסט!:
המחנה שלנו היה באתר מחנאות לזכר חיילי הנחל שנפלו, שנקרא ''אנדרת הנחל'', שנמצא בפרדס חנה.
לא נסיעה ארוכה במיוחד, אבל המחנה היה שווה :-)
וגם, כולם היו צריכים להביא מקל מטאטא לטיול. נשמע קצת מוזר, אבל למי שלא היה, לא היה אפשרות לבנות אוהל...
אתם תראו:
לפני הטיול, התחלקנו לזוגות, למי ישנה עם מי באוהל, ויצא שאני וחברה שלי, טוהר, בנינו וישנו באוהל ביחד.
הנה ההתחלה של האוהל:
ככה הוא נראה רק עם הסדין והקשירות והאבנים,
וככה הוא נראה עם מקלות!
לקח לנו שעה לבנות את זה, כי תאמינו לי, זה יותר קשה משזה נראה...
אבל הוא היה מאוד יציב וחזק, ובהחלט הכי פירחוני. :-)
(אהמ בזכות הסדין המהמם שלי)
בכל המחנה שהוקצה לנו באתר, היו כמה דברים שכבר היו בנויים לשימושנו.
כמו למשל זה, שזה חדר האוכל שלנו. פשוט שורות של ספסלי פיקניק תחת סככה כחולה.
יחסית לבני עקיבא, ממש פינקו אותנו פה...
ויש עוד:
יש גם מטבח (עם סוג של מקרר, ו4 גזיות ממש מוזרות, ומלא פינות לברבקיו פזורות ליד): אף על פי שהמטבח היה כלום כמו המטבח בבית, ואפילו השלט של המטבח מכוסה אבק, זה ממש פינוק לעומת בני עקיבא.
ודבר אחרון חביב שהוקצה לנו במחנה:
הסככה הזאת בצד היא לא סככת החדר אוכל:
היא סככה שמתחתיה יש ספסלים רגילים, מוגבהים, בצורת כמעט ריבוע.
כאילו החדר אוכל והמטבח לא הספיקו...
אני לא מתלוננת, אל תבינו אותי לא נכון, פשוט אני מנסה להבהיר ששל''ח מאוד שונה מבני עקיבא.
ובנוסף לכל התמונות, הכנתי לכם סרטון של המחנה שהכיתה שלי בנתה, והמחנה שהוקצה לנו יותר מקרוב.
:-)
אבל אף על פי כל הפינוקים במחנה, היה קשה לכולם אחריי הטיול הזה:
אחריי שבנית את האוהל, היינו צריכים לבנות גדר מסביב למחנה של הכיתה, שער מסתובב, מתלה תיקים, וכל זה על זמן קצוב, אפילו שבבוקר למחרת פירקנו את הכל.
אז זה היה די קשה.
אחריי שגמרנו לבנות את המחנה, התחלנו לעבוד על הארוחת ערב.
בגלל שיש כל מיני בנות סטריליות במיוחד מהכיתה שלי, הוחלט שכמה בנות יהיו אחראיות אוכל, ואסור לאף אחת אחרת להתקרב לאוכל.
זה לא היה הכי הוגן למי שהיסתכל על זה מבחוץ, אבל לפחות ככה הבנות הסטריליות הסכימו לאכול מהאוכל, לא היה מלא בנות במטבח, וגם ככה עשו הכיתה המקבילה לנו. אז כולם מאושרים :-)
אחריי הארוחת ערב יצאנו לאש לילה עם המדריכות:
שיחקנו טלפון שבור כדי לחדד את חוש השמיעה בלילה, והלכנו קצת, וכל פעם שהמדריכות אמרו ''הסוואה'' או ''פצצתה'' היינו צריכות להתחבא או להשטתח על הרצפה.
אחריי זה נעצרנו באחד מהסככות ישיבה החשוכות של שטח מחנה אחר, וסיפרו לנו סיפור מפחיד ( בסוף הוא היה חלום, אז זה לא היה כזה מפחיד).
ואז עשינו שרשרת בעיניים עצומות, והמדריכות גררו אותנו למחנה,
שם חיכה לנו מלא נרות דולקים שיצרו את המילים: ''גיחה תשעח''.
(אין לי תמונה. סורי! לא נורא :-\)
ביום השני לטיול, אכלנו דגני בוקר וחלב, פירקנו את המחנה, עשינו פעולת סיכום (כל כיתה לבד), והסתדרנו למסדר שבו יכריזו על המנצחות בתחרות.
מסדר זה שכל כיתה מתחלקת לשלשות, ועומדת בטורים וצורחת ''הקשב''! ואז משתתקות.
עשינו לפחות 5 מסדרים כל הטיול, ובכל מסדר הסבירו דברים, ופעם היה מסדר בו שיחקנו משחקים שהקנו לנו נקודות.
ועכשיו לתחרות:
המשצ''יות (המדריכות של השל''ח) החליטו שיהיו כמה קטגוריות בהם יתנו לנו נקודות, ומי שמקבל יותר בכל המחנה, מנצח והכיתה הזוכה מקבלת פרס.
הנה התוצאות:
זה התוצאות שהמדריכות הציגו בפתח המחנה, על לוח מודעות של המחנה שלנו.
בעודכם מסתכלים, תזכרו שהכיתה שלי היא כיתת תאיר, כיתה ט'2.
ט'1 היא כיתת עוז, הכיתה המקבילה לנו בשכבה.
כפי שאתם רואים, אנחנו זכינו בעבודת צוות, בנייה מחנאית, עמידה בזמנים, ובעיקר במורלים.
( אני אומרת בעיקר כי למי שלא יודע, אני הייתי אחראית מורל רישמית של הכיתה שלנו, ואף הכנתי צופרים ממש מגניבים לכל הכיתה לאורך כל הטיול. זה למה קטגוריית המורלים כל כך חשובה לי:
ואת כל זה עשיתי בלי בוקסה, שהם היו חלק מהדרישות שיש על אחראית המורל, ולצערי לא הצלחתי להשיג.
כל הכבוד לי, תמר. כולם כותבים בתגובות! רמז)
וכדי לאשר את הזכייה בקטגוריות אלה, יש לי גם את התעודה הרישמית מתועדת ממש כאן:
וכדי לאשר את הזכייה בקטגוריות אלה, יש לי גם את התעודה הרישמית מתועדת ממש כאן:
( עכשיו כבר אף אחד לא יכול להתווכח ולטעון במה זכינו או זכינו.תאכלו ת'לשון הקנאים! :-))
אמנם מאוד מפתיעה אותי לחשוב שכיתה ט'1 (הן בעצמן יכולות להגיד שהכיתה שלהן בלגניסטית רצינית) ניצחה בקטגוריית ב''סדר וניקיון'',אבל הכיתה שלי בהחלט ניקתה:
כשניקינו את המחנה לפניי ארוחת הערב מכל השאריות של בניית המחנה, מצאתי מדבקה ממש חמודה, עדיין בעטיפה ועם קרטון קטן, וכעת היא מודבקת על הטלפון:
מזכרת קטנה מגיחה מדהימה :-)
( מי אמר שלנקות לא משתלם? נראה אותו מנצח אותי עכשיו :-))
בכל מקרה, הגיחה הייתה ממש ממש כיפית, והיא לא כמו בני עקיבא, אז זה די נחמד להכיר דרכים שונים לנהל טיול ומחנה, ואתרי מחנאות שונים, פעילויות שונות, דגשים על ערכים שונים, ולחוות משהו חדש.
הולכים להיות עוד כמה גיחות במהלך השנה, ביניהם גיחה בת שבועיים בקיץ.
אני די בטוחה שאלך לרובם, וכאשר אלך עליהם בעז''ה, אני מקווה לעשות חיים משוגעים ולחוות את החוויה הזאת שוב.
:-)
אוהבת!
עוד פוסטים בדרך!
תמר :-)
תמר :-)
