בס''ד
שלום לכולם!
התגעגתם? אני ממש שמחה שאני זוכה לספר לכם על כל מה שהיה במחנה גם בחלק הזה!
אז בלי הרבה היסוסים, בואו נמשיך:
היום השלישי
אני לא ממש זוכרת הרבה מאותו יום:
אני זוכרת שכששאלנו כמה קילומטר נלך, אמרו 10.
אבל בסוף המסלול, בחידון של הערב, הסתבר שהלכנו 16 וחצי!
למרות שזה לא הרגיש כמו מסלול כזה ארוך, ואני עדיין טוענת שהיום הכי קשה היה היום השני.
זה תמונה שביקשתי שיצלמו אותי בה ביום השני.
אין הרבה מה לספר: היה שקיעה, היה שמיים יפים, ורציתי תמונה.
אז אני לא ממש זוכרת הרבה מהיום השלישי,אז אולי נעבור ליום הרביעי!
היום הרביעי
ביום הרביעי, תוכנן שלאחר שנסיים את המסלול, יקחו אותנו אוטובוסים למפקד סיום, ואז נקבל את חולצות התנועה הראשונות שלנו!
לי כבר היה בעבר חולצת תנועה (בשבט ניצנים או נבטים) אבל זה מגניב יותר עכשיו, כי אתה בעצמך כבר די קרוב להיות מדריך בגיל הזה.
ביום רביעי, המסלול שלנו עבר מול בי''ח הדסה.
כל המחנה המדריכים אמרו: '' מי שרוצה לחטוף שבץ, אין בעיה, אנחנו נוכל לפנות אותו לבי''ח הדסה''.
אז כשהיינו ממש מול הבי''ח, עצרנו לתמונות (איך לא?) וכשהגיע תורי לתמונה לבלוג והמדריכה אמרה לי לחייך, זה מה שיצא:
אני חטפתי שבץ מול בי''ח הדסה. (לא באמת, כן? סתם בשביל הצחוקה. תודו שזה תמונה מצחיקה. :-))
אחריי זה, כל שאר היום המדריכה שלי התבדחה ואמרה שרק לי אפשר להגיד לחייך בתמונה ואני אעשה כזה פרצוף. :-)
מה לעשות, אני מטורללת :-)
הנה תמונה שלי בהסוואה... נראה אם תצליחו למצוא אותי
אם מצאתם, תכתבו בתגובות #פוזה_של_עץ.
:-)
אני וגיטי, בנקודה שבה היה המפקד סיום. אגב, גיטי היא רכוש של המדריכה שלי, אבל סמל וקמע לשבט המטורלל שלי, שאותו אני לעולם לא אתן :-)
נכון אני נראית כמו מדריכה בחולצת תנועה הזאת?
ממש חמוד ומתאים לי. :-)
טוב, זה הכל להיום!
אני יכולה להגיד לכם שזה המחנה הכי קשה, מטורלל, חם ומפוצץ התמונות שעשיתי כל חיי, ואני ממש שמחה שיצא לי לעשות את זה.
בואו נקווה שיהיה לי אומץ לסיירים!
ובואו נקווה שהרכזים יבינו שאפילו שאסור שקעים במחנה לחניכים, ואפילו שאין קליטה, השבט שלי תמיד ימצא דרך להשאיר מכל מחנה ואירוע לפחות אלף תמונות :-)
אוהבת! אוהבת אותכם שבט מדהים שלי!
עוד פוסטים בדרך!
תמר.
(אגב, יש לי גם עוד מלא תמונות עם חברות מהמחנה, אבל אסור לי להעלות אותם כי יש בנות שלא רוצות את תמונתן בבלוג, ואני ממש מתחשבת בזה.)
*בבקשה תעשו לפוסט לייק אם אהבתם את הפוסט, להשאיר תגובה ולעשות עוקב בצד העמוד!
זה לוקח רק שנייה, וזה ממש משמח אותי.*
שלום לכולם!
התגעגתם? אני ממש שמחה שאני זוכה לספר לכם על כל מה שהיה במחנה גם בחלק הזה!
אז בלי הרבה היסוסים, בואו נמשיך:
היום השלישי
אני לא ממש זוכרת הרבה מאותו יום:
אני זוכרת שכששאלנו כמה קילומטר נלך, אמרו 10.
אבל בסוף המסלול, בחידון של הערב, הסתבר שהלכנו 16 וחצי!
למרות שזה לא הרגיש כמו מסלול כזה ארוך, ואני עדיין טוענת שהיום הכי קשה היה היום השני.
אין הרבה מה לספר: היה שקיעה, היה שמיים יפים, ורציתי תמונה.
אז אני לא ממש זוכרת הרבה מהיום השלישי,אז אולי נעבור ליום הרביעי!
היום הרביעי
ביום הרביעי, תוכנן שלאחר שנסיים את המסלול, יקחו אותנו אוטובוסים למפקד סיום, ואז נקבל את חולצות התנועה הראשונות שלנו!
לי כבר היה בעבר חולצת תנועה (בשבט ניצנים או נבטים) אבל זה מגניב יותר עכשיו, כי אתה בעצמך כבר די קרוב להיות מדריך בגיל הזה.
ביום רביעי, המסלול שלנו עבר מול בי''ח הדסה.
כל המחנה המדריכים אמרו: '' מי שרוצה לחטוף שבץ, אין בעיה, אנחנו נוכל לפנות אותו לבי''ח הדסה''.
אז כשהיינו ממש מול הבי''ח, עצרנו לתמונות (איך לא?) וכשהגיע תורי לתמונה לבלוג והמדריכה אמרה לי לחייך, זה מה שיצא:
אחריי זה, כל שאר היום המדריכה שלי התבדחה ואמרה שרק לי אפשר להגיד לחייך בתמונה ואני אעשה כזה פרצוף. :-)
מה לעשות, אני מטורללת :-)
אם מצאתם, תכתבו בתגובות #פוזה_של_עץ.
:-)
נכון אני נראית כמו מדריכה בחולצת תנועה הזאת?
ממש חמוד ומתאים לי. :-)
טוב, זה הכל להיום!
אני יכולה להגיד לכם שזה המחנה הכי קשה, מטורלל, חם ומפוצץ התמונות שעשיתי כל חיי, ואני ממש שמחה שיצא לי לעשות את זה.
בואו נקווה שיהיה לי אומץ לסיירים!
ובואו נקווה שהרכזים יבינו שאפילו שאסור שקעים במחנה לחניכים, ואפילו שאין קליטה, השבט שלי תמיד ימצא דרך להשאיר מכל מחנה ואירוע לפחות אלף תמונות :-)
אוהבת! אוהבת אותכם שבט מדהים שלי!
עוד פוסטים בדרך!
תמר.
(אגב, יש לי גם עוד מלא תמונות עם חברות מהמחנה, אבל אסור לי להעלות אותם כי יש בנות שלא רוצות את תמונתן בבלוג, ואני ממש מתחשבת בזה.)
*בבקשה תעשו לפוסט לייק אם אהבתם את הפוסט, להשאיר תגובה ולעשות עוקב בצד העמוד!
זה לוקח רק שנייה, וזה ממש משמח אותי.*
