מסעי אל גיל 15:מזל טוב לי!

בס''ד

שלום לכולם!
ממש לפני שבוע, בי''ב תשרי, יום שני,
אני נהיית בת 15!
אז איך אני מרגישה?
את האמת?
אני די מתה מפחד.
כשאתה נהיה גדול, כולם מפחידים אותך עם הבגרויות, והתאוריה ונהיגה, וגם תעודת זהות משלך! וכל זה עם הדרכה פוטנציילית בבני עקיבא...
אני יודעת שיש עוד זמן לכל זה, אבל לא כל כך הרבה:
כבר מתחילים לדבר איתנו על הבגרויות,ואני מרגישה כאילו בגרות לא מתחילה בגיל 12.
היא מתחילה עכשיו,  בגיל 15.
רוב מי שדיברתי איתו (חברות שלי וכאלה) דווקא שמחות לגדול, ולא רואות שום פחד בלהתבגר, לסיים את הלימודים, לעשות שירות לאומי או צבא ולהתחיל חיים משלהן.
 אבל אני שונאת לומר את זה, אבל נראה לי שלמרות כל ממאמצי ללכת למסעות ולא להיתקע בבית, אני מרגישה כאילו יהיה לי ממש קשה להתחיל חיים משלי, בלי הוריי לידי.

אולי זה עוד ישתנה, הלוא אני עדיין בת 15, והרבה בי יכול להשתנות בכמה שנים הקרובות:
אבל זה מרגיש אחרת: קשה לי מאוד לחשוב על לגור במקום שהוא לא מישור החוף, ומקומות עם הרים וגבעות רבות כמו קדומים קצת מלחיצים אותי.
אבל אני חושבת שאני לא צריכה לתת לזה להפריע לי:
אולי כשאתבגר עוד קצת, זה ישתנה.
עד אז, אני פשוט אהנה מלהיות נערה בת 15.
עד שכל הדברים המפחידים יגיעו, אני אהנה מלהיות צעירה!
וגם כשיבואו הזמנים הקשים, אני אתמודד איתם עם כל האנשים שאוהבים אותי: ביחד.
מזל טוב לי!
(אההמ רמז: אני מצפה לאיחולים בתגובות)
ולמרות כל הפחדים שיש לי מהעתיד, העתיד הקרוב שלי טומן בחובו הרבה הפתעות נהדרות:
חגיגה סמלית עם המשפחה ביומולדת, ומסיבת ענק לכל הכיתה שלי ולי באיזור חודש חשוון באקו פארק.
(אגב, אני מצטערת שלא כתבתי את הפוסט הזה ממש ביום ההולדת שלי, אבל הייתי עסוקה.)
אוהבת!
עוד פוסטים בדרך!
תמר. 
:-)
*בבקשה תעשו לפוסט לייק אם אהבתם את הפוסט, להשאיר תגובה ולעשות עוקב בצד העמוד!
זה לוקח רק שנייה, וזה ממש משמח אותי.*