בס''ד
שלום לכולם!
הנה, אני יכולה להפסיק לכתוב בסטטוס שאני תחת טונה של לחץ, כיוון שחודש ארגון נגמר!
הכל היה כ''כ מרגש ומוזר ומדהים ו...
וואו!
אני חייבת לספר לכם פשוט הכל על הכל!
אז בואו נתחיל:
חודש ארגון הלך ממש מעולה (רוב הזמן):
השתדלתי להגיע לכל החזרות, והדגלנות שלנו (התס''ים) היה ממש מגניב, מגוון ומפוצץ תנועות.
וגם בלילה הלבן היה מעולה: אנחנו עשינו 2 קירות:
על אחד כתוב ''עצור שבט חדש/ה'' וכל אחד היה תמרור.
כשיהיה לי תמונות אני אעלה אותם, אבל אין לי...
לא נורא.
הלאה:
כל הזמן לא ידענו מה הולך להיות השם שלנו, ונורא רצינו לדעת:
היו 5 אפשרויות, לפי העמוד פייסבוק הרשמי של בני עקיבא:
נועם, שחר, נווה, הנני, וגאולה.
במהלך ההופעות בשבת אירגון אתמול, כל הצוות עבד עלינו לעיני כל הקהל שהשם הוא נועם, ואז עוד יותר עבדו עלינו שהשם הוא גאולה.
אבל רק באמצע הדגלנות שלנו, בקטע בסוף שהמדריכים שלי לא נתנו הרבה הוראות לגביו, הם התפרצו עם המקרופון ועשו איזה שיחה מתוכננת, וכולנו עמדנו במתח, ספרנו עם הקהל עד 10, האורות כובו, ועל גג הביניין מאחורינו, שעליו עמדו בוגרי הסניף ועשו קודם לכן סיבובים עם כדורי אש מיוחדים, הם הרימו מילים זוהרות באור לבן וזה היה שמנו:
"הנני"
כולנו צרחנו ועמדנו בשוק, חלקנו מרוצים מהשם, וחלק מתחילים לחשוב איך ליישם את איומיהם שהם יפרשו אם זה יהיה השם שלנו כי לא אהבו אותו.
ואת האמת?
גם אני לא ממש אהבתי את השם: הוא לא היה מה שהייתי בוחרת לבחירה הראשונה שלי אילו ההחלטה הייתה בידי:
הייתי בוחרת יהודה, כפיר, או ירושלם. (בגלל ששנה שעברה היה 50 שנה לשחרור ירושלים, וכל זה....)
אבל אחריי שהמדריכה שלי הסבירה לי את משמעות השם, התאהבתי בו מיד:
השם הזה בה מהתנ''ך:
הקב''ה שואל את אברהם ''איכה?'' ואברהם עונה ''הנני''.
תשובתו זו היא לא רק תשובה פשוטה של ''אני כאן'':
תשובתו לפי פרשנים אומר שהוא כאן בשביל כל משימה ושליחות שהקב''ה צריך אותו בשבילו, שהוא כאן כדי למלא את תפקידו.
כששמעתי את זה, זה די התקשר לעקרונות שלי עצמי, שלכל מה שמישהו צריך אותי, אשתדל להיות שם בשבילו,
ולכל שליחות שהקב''ה שולח אותי, אני שם כדי לבצע.
עכשיו אני די גאה בשם של השבט שלי:
רציתי מלכתחילה שם שיבטא את האופי של השבט שלי אישית, ואני קיבלתי גם שם שמבטא אותנו, וגם שם שמבטא אותי:
אנחנו שם בשביל השני, ואנחנו לא יכולים לעשות הכל לבד, ורק ביחד ננצח.
ואנחנו,כולנו ביחד, כאן כדי להפיץ את האור של התורה והעבודה (כזכור, זה הנושא שלנו השנה: ''מובילים בדרך תורה ועבודה'') בכל רחבי הארץ והעולם.
וחוץ מהשם הסופר משמעותי שיש לנו, יש לנו גם סוודר!!!!
כמו שאמרתי כדי להתעודד אחריי הכרזת השם, ולפני הבנת משמעותו:
''לא אכפת לי מהשם: העיקר שיש סוודר " :-)
הם שניהם תמונות של אותו הדבר, אבל באחד הראשון רואים את הצבע, ובשני רואים יותר טוב את הגלופה.
אבל מי שבכל זאת לא יכול לראות, כתוב שם כך:
" "הנני מוכן ומזומן...'' "
עם שם כזה אנחנו כבר מוכנים להכל..."
טוב, חברה, דבר אחרון לפני שאני אסיים, כי אני די חולה כרגע, ואני מאבדת פוקוס מהר...
ממש בסוף הדגלנות, הרמנו לשושן וחזוט (המדריכים שלנו) שלטים שכתוב עליהם תודה ולב גדול, וגם הבאנו לכל אחד מהם לוח שעם מכוסה בתמונות של כל השבט ושלהם, שהם לא ישכחו אותנו.
כי אחריי הכל, זה השנה האחרונה שלהם איתנו, וגם השנה האחרונה שלנו כחניכים.
ואגב, במקום הזה, אני מודיע רשמית שבעז''ה בלי נדר, אני הולכת למחנה סיירים בקיץ.
אוהבת!
עוד פוסטים בדרך!
תמר משבט הנני :-)
שלום לכולם!
הנה, אני יכולה להפסיק לכתוב בסטטוס שאני תחת טונה של לחץ, כיוון שחודש ארגון נגמר!
הכל היה כ''כ מרגש ומוזר ומדהים ו...
וואו!
אני חייבת לספר לכם פשוט הכל על הכל!
אז בואו נתחיל:
חודש ארגון הלך ממש מעולה (רוב הזמן):
השתדלתי להגיע לכל החזרות, והדגלנות שלנו (התס''ים) היה ממש מגניב, מגוון ומפוצץ תנועות.
וגם בלילה הלבן היה מעולה: אנחנו עשינו 2 קירות:
על אחד כתוב ''עצור שבט חדש/ה'' וכל אחד היה תמרור.
כשיהיה לי תמונות אני אעלה אותם, אבל אין לי...
לא נורא.
הלאה:
כל הזמן לא ידענו מה הולך להיות השם שלנו, ונורא רצינו לדעת:
היו 5 אפשרויות, לפי העמוד פייסבוק הרשמי של בני עקיבא:
נועם, שחר, נווה, הנני, וגאולה.
במהלך ההופעות בשבת אירגון אתמול, כל הצוות עבד עלינו לעיני כל הקהל שהשם הוא נועם, ואז עוד יותר עבדו עלינו שהשם הוא גאולה.
אבל רק באמצע הדגלנות שלנו, בקטע בסוף שהמדריכים שלי לא נתנו הרבה הוראות לגביו, הם התפרצו עם המקרופון ועשו איזה שיחה מתוכננת, וכולנו עמדנו במתח, ספרנו עם הקהל עד 10, האורות כובו, ועל גג הביניין מאחורינו, שעליו עמדו בוגרי הסניף ועשו קודם לכן סיבובים עם כדורי אש מיוחדים, הם הרימו מילים זוהרות באור לבן וזה היה שמנו:
"הנני"
כולנו צרחנו ועמדנו בשוק, חלקנו מרוצים מהשם, וחלק מתחילים לחשוב איך ליישם את איומיהם שהם יפרשו אם זה יהיה השם שלנו כי לא אהבו אותו.
ואת האמת?
גם אני לא ממש אהבתי את השם: הוא לא היה מה שהייתי בוחרת לבחירה הראשונה שלי אילו ההחלטה הייתה בידי:
הייתי בוחרת יהודה, כפיר, או ירושלם. (בגלל ששנה שעברה היה 50 שנה לשחרור ירושלים, וכל זה....)
אבל אחריי שהמדריכה שלי הסבירה לי את משמעות השם, התאהבתי בו מיד:
השם הזה בה מהתנ''ך:
הקב''ה שואל את אברהם ''איכה?'' ואברהם עונה ''הנני''.
תשובתו זו היא לא רק תשובה פשוטה של ''אני כאן'':
תשובתו לפי פרשנים אומר שהוא כאן בשביל כל משימה ושליחות שהקב''ה צריך אותו בשבילו, שהוא כאן כדי למלא את תפקידו.
כששמעתי את זה, זה די התקשר לעקרונות שלי עצמי, שלכל מה שמישהו צריך אותי, אשתדל להיות שם בשבילו,
ולכל שליחות שהקב''ה שולח אותי, אני שם כדי לבצע.
עכשיו אני די גאה בשם של השבט שלי:
רציתי מלכתחילה שם שיבטא את האופי של השבט שלי אישית, ואני קיבלתי גם שם שמבטא אותנו, וגם שם שמבטא אותי:
אנחנו שם בשביל השני, ואנחנו לא יכולים לעשות הכל לבד, ורק ביחד ננצח.
ואנחנו,כולנו ביחד, כאן כדי להפיץ את האור של התורה והעבודה (כזכור, זה הנושא שלנו השנה: ''מובילים בדרך תורה ועבודה'') בכל רחבי הארץ והעולם.
וחוץ מהשם הסופר משמעותי שיש לנו, יש לנו גם סוודר!!!!
כמו שאמרתי כדי להתעודד אחריי הכרזת השם, ולפני הבנת משמעותו:
''לא אכפת לי מהשם: העיקר שיש סוודר " :-)
אבל מי שבכל זאת לא יכול לראות, כתוב שם כך:
" "הנני מוכן ומזומן...'' "
עם שם כזה אנחנו כבר מוכנים להכל..."
טוב, חברה, דבר אחרון לפני שאני אסיים, כי אני די חולה כרגע, ואני מאבדת פוקוס מהר...
ממש בסוף הדגלנות, הרמנו לשושן וחזוט (המדריכים שלנו) שלטים שכתוב עליהם תודה ולב גדול, וגם הבאנו לכל אחד מהם לוח שעם מכוסה בתמונות של כל השבט ושלהם, שהם לא ישכחו אותנו.
כי אחריי הכל, זה השנה האחרונה שלהם איתנו, וגם השנה האחרונה שלנו כחניכים.
ואגב, במקום הזה, אני מודיע רשמית שבעז''ה בלי נדר, אני הולכת למחנה סיירים בקיץ.
אוהבת!
עוד פוסטים בדרך!
תמר משבט הנני :-)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה